<h1>הפרדס לרש"י סימן ע"ט</h1>
<h2>דף לו:</h2>
גם אלה לא תשכחנה כל שהוא מחמשת המינין חטה ושעורה דכתיב בקרא וכל מינין כגון כוסמין ושיבולת שועל ושיפון טחנו ואפאו פת כיון דאישתני לעילוייא שנעשה לחם אישתני מיוחדת בתחילה המוציא לחם ולבסוף ברכת המזון, ואי אכיל להו במעשה קדירה כגון טרייש ודייסא ומרי שלש ואכיל להו בלא פת מיקמי דליברוך המוציא בתחילה בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש, ריזייני וחבושי דמידי דמזון נינהו ומיהו שלימות לא בעי דלאו לחם נינהו. ופותח ברוך על המחיה ועל הכלכלה וכו' פי' על המחיה שאדם חי בהם הכלכלה זן ומשביע לגוף דמיני מזון הם הואיל וכי שלים וחותם ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה בשבח הארץ וכמעין חתימתה ואי אכיל להו בעינייהו כגון קלייות של חמשת המינין אי נמי דבשילהו מהם כמות שהן חיים דהא לא שייכא בהן על המחיה ועל הכלכלה דהא עבידי כעין מזון פתח בהו על ברוך ועל השדה ועל ארץ חמדה וכו' דפתיחה זו לא שייכא לא בפירות האילן ולא במעשה קדירה אלא בכוסמין בלבד שהן תנובות בעינייהו דלא אישתני מברייתן וחותם על הארץ ועל הפירות ועל שצריך להיות כולל כאן כל פירות המקרא ביחד בחתימה זו ויהא מודה ומשבח לקונו על כל שבח הארץ אבל מעשה קדירה לא חתים הכי דהא אישתנו ונפקו מתורת פרי כך נוהג בעלמא למיחתם.
<h2>דף מד.</h2>
כללא דמילתא אפירות האילן דשבעת המינין על הארץ על פרי העץ. ועל חמרא על הארץ ועל פרי הגפן ואין חותמין על הארץ ועל הפירות אלא אפירות תבואה בעינייהו דלא חשיבי לחודינהו בפרי העץ וכייל וחתים כולהו בחתימתו משום דאמרינן בפרק כיצד מברכין בפירי מאי חתים רבי יוחנן אמר על הארץ ועל פירותיה משום דהוה מארץ ישראל ואכיל לפירותיה רב חסדא אמר על הארץ ועל הפירות דאיהו הוה מבבל ובני בבל לא אכלי לפירותיה להכי חתמי על הפירות סתם כדמוקמינן התם הא לן והא להו. וקא מפרשי עלמא אפירי מאי חתים, אפירי האדמה דכתיב בקרא קא בעי כגון חטה ושעורה ומוקמינן על הארץ ועל הפירות דלא חשיבי לחודינא לנפשייהו ולומר על הארץ ועל פרי האדמה אבל אילנות דחשיבי מייחדינהו על פרי העץ בהו. אבל אני קבלתי מרבותי בלומדי ברכות אפירי מאי חתים, אכולהו פירי דקרא קא בעי בין אפירות האילן בין אפירות האדמה כגון חיטין ושעורים בקלי וכרמל דכל כמה דלא בשלינהו איקרו פרי מאי חתים עלייהו כלומר מאי חתים, מעין פתיחתה כגון על הארץ ועל פרי העץ.
